רשומות

ניתוח רשתות חברתיות בארגונים

מהו למעשה ניתוח רשתות? ניתוח רשתות הינו סט של טכניקות אשר מטרתן לבחון ולהבין את הקשרים ברשת מסוימת, ואת הקשרים החברתיים הנוצרים בעקבות קשרים אלו. הון חברתי- מגשר ומקשר - שתי פוזיציות משמעותיות בהון החברתי ברשתות האדם המגשר הוא היחידי שמעביר ידע בין הרשתות. תפקידו הוא להעביר ידע בין 2 קבוצות אשר בעלות שפה וטרמינולוגיה שונה. למעשה, ההון החברתי שלו הוא הגבוה ביותר מבין כל העובדים. במידה והאדם "מתפטר" מתפקידו כמגשר, לא יהיה קיים קשר בין 2 הקבוצות ביניהן מגשר. המגשר נדרש לדבר במספר שפות, ולהעביר את הידע הלאה. האדם המקשר למעשה מקשר בינו לבין הקבוצה עצמה, ובינו לבין שאר חברי הקבוצה ישנו קשר חזק, בו שאר חברי הצוות נדרשים לעזרה ממנו, ונמצאים בקשר מתמיד איתו. האדם המקשר נדרש ליחסי אמון בינו לבין שאר חברי הצוות, כך שהוא ימשיך להיות האדם המרכזי ביותר אשר מקבל את הפניות משאר חברי הצוות. עם זאת, ישנו מקרה בו קיים חור מבני (structural holes). לרוב, אלו אשר נמצאים ליד אלו, קרובים להזדמנות להמצאת המצאה חדשה. אדם כזה לרוב מאופיין כבעל השכלה גבוהה, באזור גיל ה40. גם סוחרי סמים לרוב ירצו לאתר א...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

כלים לניהול ידע בארגונים ובארגון שלי!

בפוסט זה אתאר מספר כלים משמעותיים לניהול ידע בארגונים, ולבסוף אסכם את הנושא עם מספר דוגמאות מחיי. קיום ראיונות עם עוזבים-   ראיונות מסוג זה מאפשרים שימור ידע קיים והעברתו למחליף בתפקיד/לעובד החדש. דליית מידע לאחר ביצוע פעולה- נעשה ע"י קיבוץ חברי הקבוצה יחד, וסיכום המקרה- מהן נקודות השימור וכן מהן נקודות השיפור, מהי דרך העברת המידע האופטימלית לקבוצות הבאות, ומדוע דברים נעשו כפי שנעשו במצב הנוכחי. דוגמה לכך הינה ממבצעים צבאיים, בהם נדרש לשמר ידע מבצעי ודרכי פעולות למתגייסים הבאים, ולפעילויות מבצעיות נוספות. מפגשי קפה- זוהי שיטה מאוד נפוצה בתחום ההייטק ובכלל, בה מקבצים יחד מספר משתתפים מקבוצות שונות, ואלו נדרשים למענה על שאלות לצורך ייעול העבודה והעברת ידע הלאה. בנוסף, מפגשים מסוג זה עצמם מולידים שיתוף ידע בין חברי הצוותים השונים. ויקי ארגוני- עמוד ויקי עם מידע רב ותהליכים שיתופיים של ידע בארגון. העמוד לרוב מתוחזק ע"י עובדים הנדרשים לעדכן את המידע.  פרקטיקות מיטביות- אלו הם skills מדוייקים ומיטביים לצורך העבודה אותה העובד נדרש לעשות. פרקטיקה טובה תהיה מדוייקת לצורך התפקיד, ...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

חוכמת ההמונים ומרכיביה

חוכמת ההמונים מהי? זוהי הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. את חוכמת ההמונים ניתן להפעיל רק בתחומי ידע מדידים. חוכמת ההמונים מורכבת מהבאים:   מגוון Diversity - מגוון של אנשים או מגוון של קהל. לרוב, בחברה הומוגנית, תהיה אותה תשובה לשאלה ניתנת. עצמאות Independence - בני האדם צריכים לחוש כי הם בעלי האפשרות לתת תשובה בחופשיות, ללא הטלת סנקציה על תשובה לא נכונה. ביזור Decentralization - ביזור של דעות דומות.  מנגון איסוף Aggregation - נדרש מכניזם פנימי או חיצוני לקבוצה שאוסף את כלל התשובות ויוצר מהם תשובה אחת. לרוב, האדם שיבצע זאת הוא אדם כריזמטי/ תוכנה המארגנת את סך התשובות לתשובה אחידה. כך, נהפוך את מגוון התשובות לתשובה אחת אחידה. כדוגמא  לפלטפורמת חוכמת ההמונים אדבר על gig economy- במצב זה, ארגון מעסיק עובד באופן חד פעמי וללא העסקה רישמית עם חוזה אישי, למען ביצוע משימה מסוימת. הדבר חוסך הוצאות רבות לארגון, שכן ניתן להעסיק קבוצה בעלת שכר נמוך יותר, וגם העובדים יוצאים נשכרים- שכן הם מקבלים שכר על בסיס הידע שלהם. אחד הדברים אשר מדברים עליהם רבות בתחום חוכמת ההמונים הוא מדיה חברת...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

חדשנות טכנולוגית

  את הפוסט שלי אתחיל בשאלה -  מה הקשר שבין חדשנות לבין ידע ? למעשה, ניהול ידע מיטבי וטוב מאפשר לחברות ולארגונים ליצור רעיונות חדשניים ופורצי דרך, שכן ניהול נכון של ידע מאפשר להפיק ממנו תועלת רבה .  להדגמת השימוש בחדשנות ניתן להסתכל על מודל ה S .   the s-shaped diffusion   - מודל זה מציג את החלוקה למשתמשי המוצרים החדשניים באחוזים, עד לכדי יצירת גרף S . נראה כי בכל התחומים צורת הגרף דומה- חדשנות בתחום הסלולר, ההיי טק ועוד. הגורם בעל הסיכון הרב ביותר במודל זה הוא ה innovators - אלו הם המשתמשים והרוכשים בעלי הזיקה הגבוהה ביותר לחדשנות, והם רוכשים את הטכנולוגיה לפני השאר. הקנייה מתבצעת ללא ידיעה והכרה של המוצר, ללא תגובות או חוות דעת ומביעה את הכמיהה שלהם לחדשנות. דוגמה לכך ראיתי השבוע בכתבה בויינט (מצרפת למעוניינים- https://www.ynet.co.il/health/article/byim96g00f , "לחיות עד גיל 200", הגר בוחבוט) הכתבה, שהתפרסמה רק היום, מתארת את השלב הבא באבולוציה של האדם. המטרה היא- מיגור של תחלואה והארכת החיים, והגברת הנאה- ממין, מחוויות פסיכודליות ועוד. אלו שינויים ...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

כלכלת מידע

בעשורים האחרונים של המאה ה-20, המהפכה התעשייתית, מהפכת המחשבים האישיים והסמארטפונים, ומהפכת המידע- זירזרו את המעבר מהכלכלה הישנה- כלכלת התעשייה, לכלכלה העכשווית- כלכלת מידע. כלכלת התעשייה הייתה מבוססת עבודת כפיים בשילוב מכונות, ומנגד כלכלת מידע מבוססת על עבודה שכלית בסיוע אמצעים טכנולוגיים ותקשורת. אז מהו מוצר מידע? מוצר מידע הוא כל מוצר דיגיטלי, כגון- אמזון או יודמי, אשר לרוב זולים יותר ממוצרי למידה ובאיכות מעט ירודה יותר, אך זמין מאוד ומיוצר במהירות רבה. עם זאת, למוצרי מידע ישנם גם חסרונות. אחת הבעיות של מוצרי מידע הינה מידע א-סימטרי. הכוונה היא למצב בו לא לכל המשתתפים בפעילות הכלכלית יש את אותו המידע הרלוונטי בנוגע לעסקה/פעילות כלשהי. לשם הדגמת בעיה זו אדבר על מודל האיתות- ע"ש מייקל ספנס.  פרסומו של ספנס נבע בעיקר מבעודתו בתחום המידע הא-סימטרי בשוק העבודה ובייחוד מודל האיתות אותו פיתח. על פי מודל זה, מעסיקים משלמים יותר לבעלי השכלה, כיוון שיש קשר חיובי ומובהק בין היכולת של המועסק לבין רמת השכלתו. לכן, מועסקים רבים יאותתו  למעסיקיהם על יכולותיהם, ע"י רכישת רמה מסוימת של הש...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

נונקה וטקוצ'י ומה שביניהם

תמונה
כהמשך לשיעור שעבר, השבוע התמקדנו במודל של נונקה וטקוצ'י, מודל זה מדבר על ידע ככלי דינמי- על ידע כגלוי, ולא כסמוי. נונקה וטאקוצ'י נעזרו במושגים פילוסופיים של המדע, והרחיבו את תאוריית ידע השתיקה של מיכאל פולני. ממנה- פיתחו את מודל הספירלה- "ספירלת נונקה", עליו ארצה להרחיב. ספירלה זו, ספירלת הידע, מייצגת ארבעה שלבים של הפיכת הידע למידע ושוב. הדגש הוא על כל שלב, כמשפר את בסיס הידע הארגוני. השלב הראשון: שלב זה מתמקד בשיתוף הידע ה"חבוי" פנים אל פנים, ומתמקד בסוציאליזציה. לדוגמה, מפגש בדרך ושיתוף גורם להפצת ידע לא בדרכים טכנולוגיות, אלא באמצעות חניכה ולמידה האחד מהשני. כך, נמנע הצורך לחקור ולגלות את הידע לבד, אלא הוא מוגש ע"י האחר. השלב השני : שלב זה מתאר את ההחצנה מהידע ה"חבוי" אל ה"גלוי". בשלב זה, הידע החבוי למעשה משומש לשם יצירת קשרים בין מערכות שונות, והופך להיות גלוי לתחומים נוספים! השלב השלישי : מ"גלוי" ל"גלוי"- ידע הופך לקומבינציה!  בשלב זה, הידע הגלוי משתלב עם ידע גלוי נוסף והופך לקומבינציה של ידע חדש. הידע עובר ...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

משאבי ידע והעתיד

  בפוסט זה אדבר על ידע כמשאב הכרחי הדורש את ניהולו. אנו מכירים משאבים רבים- משאבי טבע, משאבי אנוש ועוד רבים אחרים. בכדי להשתמש בהם, נדרש סדר ואירגון, חלוקה והקצאה. כך גם משאב הידע. אקח לדגומה את משאב הידע אצל עובד בחברת ייצור שבבים - העובד יודע לבנות, לתכנת או לייצר, אך ביום אחד עוזב את עבודתו- וכל שיטותיו נעלמות יחד איתו. זוהי בעיה רווחת אצל מנהלים - משאב ידע אנושי הוא בין משאבי הידע הרלונטיים ביותר!  וכך גם, הקשים ביותר לאחסון.  לתהליכי ניהול הידע הוצעו מספר מודלים, חלקם מודלים "רציפים", וחלקם המעודכנים יותר- אלו מודלים מעגליים. מודלים חדשניים יותר מציגים את הזנת המערכת בידע באופן שוטף, ותיעודו. שני מודלים רציפים - האחד של מייר וזקס והשני של וויג- מציגים כיצד ניתן להפוך ידע ונתונים- לתוצר, כגון מאמרים. ומנגד, מודלי ידע מעגליים מציגים את הארגון הלומד באופן רציף. שני מודלים מוכרים הינם של בוקוביץ וויליאם- המציג מודל בו כל אחד תורם את הידע, ומאפשר שיפור בסיסי הנתונים באופן רציף, וכן המודל של וון קרוך ורוס. הארגון מעודד את העובדים לשתף בידע שלהם, לתעד אותו בפורומים של המחלק...
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא