נונקה וטקוצ'י ומה שביניהם

כהמשך לשיעור שעבר, השבוע התמקדנו במודל של נונקה וטקוצ'י, מודל זה מדבר על ידע ככלי דינמי- על ידע כגלוי, ולא כסמוי.

נונקה וטאקוצ'י נעזרו במושגים פילוסופיים של המדע, והרחיבו את תאוריית ידע השתיקה של מיכאל פולני. ממנה- פיתחו את מודל הספירלה- "ספירלת נונקה", עליו ארצה להרחיב.

ספירלה זו, ספירלת הידע, מייצגת ארבעה שלבים של הפיכת הידע למידע ושוב. הדגש הוא על כל שלב, כמשפר את בסיס הידע הארגוני.

השלב הראשון: שלב זה מתמקד בשיתוף הידע ה"חבוי" פנים אל פנים, ומתמקד בסוציאליזציה. לדוגמה, מפגש בדרך ושיתוף גורם להפצת ידע לא בדרכים טכנולוגיות, אלא באמצעות חניכה ולמידה האחד מהשני. כך, נמנע הצורך לחקור ולגלות את הידע לבד, אלא הוא מוגש ע"י האחר.

השלב השני: שלב זה מתאר את ההחצנה מהידע ה"חבוי" אל ה"גלוי". בשלב זה, הידע החבוי למעשה משומש לשם יצירת קשרים בין מערכות שונות, והופך להיות גלוי לתחומים נוספים!

השלב השלישי: מ"גלוי" ל"גלוי"- ידע הופך לקומבינציה! בשלב זה, הידע הגלוי משתלב עם ידע גלוי נוסף והופך לקומבינציה של ידע חדש. הידע עובר תהליכי שיפור ועיבוד, והופך למן אב טיפוס.

השלב הרביעי והאחרון: הפנמה או הטמעה של ידע "גלוי" חזרה אל "חבוי"- כאשר הידע החבוי מופנם ומוטמע בארגון. שלב זה הוא לב מהותו של הארגון הלומד- ומביע את הלמידה מהעשייה- כאשר הוא מוטמע במוחות העובדים.

המודל, אגב, נחשב לחמתדולוגיה חדשנית ביחס לשאר המודלים, ונמנה בין אבני הראשה של תיאוריות ניהול הידע בעולם. 

בכדי להבין טוב יותר את משמעות ארבעת השלבים הללו, ניתן להקביל אותם לארבע משימות קבוצתיות בתהליך פיתוח ידע- סוציאליזציה (מפגש הקבוצה ושיח), החצנה (דיבור הרעיונות אל תוך הקבוצה והחצנה כלפי חוץ), שילוב (שילוב של כל הרעיונות שהועלו לכדי החלטה אחת) והפנמה (הפקת תוצר בזכות הרעיונות והפקת ידע מחדש).

לסיכום, זהו דגם המציג פיתוח ידע ארגוני בקבוצה, וכמובן גם בארגון. שימוש בארבעת השלבים הללו יכולה למקסם את תוצרי הצוותים והקבוצות. ידע שיווצר בקבוצה הוא בעל ערך רב מאוד לארגון, לחברי הקבוצה ואף לעובדים מתחומים אחרים. כך, ייאפשר שיפור של תהליכי עבודה.

מצרפת מטה את המודל לעיונכם: