Knowledge and Beyond

חוכמת ההמונים מהי? זוהי הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. את חוכמת ההמונים ניתן להפעיל רק בתחומי ידע מדידים. חוכמת ההמונים מורכבת מהבאים:   מגוון Diversity - מגוון של אנשים או מגוון של קהל. לרוב, בחברה הומוגנית, תהיה אותה תשובה לשאלה ניתנת. עצמאות Independence - בני האדם צריכים לחוש כי הם בעלי האפשרות לתת תשובה בחופשיות, ללא הטלת סנקציה על תשובה לא נכונה. ביזור Decentralization - ביזור של דעות דומות.  מנגון איסוף Aggregation - נדרש מכניזם פנימי או חיצוני לקבוצה שאוסף את כלל התשובות ויוצר מהם תשובה אחת. לרוב, האדם שיבצע זאת הוא אדם כריזמטי/ תוכנה המארגנת את סך התשובות לתשובה אחידה. כך, נהפוך את מגוון התשובות לתשובה אחת אחידה. כדוגמא  לפלטפורמת חוכמת ההמונים אדבר על gig economy- במצב זה, ארגון מעסיק עובד באופן חד פעמי וללא העסקה רישמית עם חוזה אישי, למען ביצוע משימה מסוימת. הדבר חוסך הוצאות רבות לארגון, שכן ניתן להעסיק קבוצה בעלת שכר נמוך יותר, וגם העובדים יוצאים נשכרים- שכן הם מקבלים שכר על בסיס הידע שלהם. אחד הדברים אשר מדברים עליהם רבות בתחום חוכמת ההמונים הוא מדיה חברת...

  את הפוסט שלי אתחיל בשאלה -  מה הקשר שבין חדשנות לבין ידע ? למעשה, ניהול ידע מיטבי וטוב מאפשר לחברות ולארגונים ליצור רעיונות חדשניים ופורצי דרך, שכן ניהול נכון של ידע מאפשר להפיק ממנו תועלת רבה .  להדגמת השימוש בחדשנות ניתן להסתכל על מודל ה S .   the s-shaped diffusion   - מודל זה מציג את החלוקה למשתמשי המוצרים החדשניים באחוזים, עד לכדי יצירת גרף S . נראה כי בכל התחומים צורת הגרף דומה- חדשנות בתחום הסלולר, ההיי טק ועוד. הגורם בעל הסיכון הרב ביותר במודל זה הוא ה innovators - אלו הם המשתמשים והרוכשים בעלי הזיקה הגבוהה ביותר לחדשנות, והם רוכשים את הטכנולוגיה לפני השאר. הקנייה מתבצעת ללא ידיעה והכרה של המוצר, ללא תגובות או חוות דעת ומביעה את הכמיהה שלהם לחדשנות. דוגמה לכך ראיתי השבוע בכתבה בויינט (מצרפת למעוניינים- https://www.ynet.co.il/health/article/byim96g00f , "לחיות עד גיל 200", הגר בוחבוט) הכתבה, שהתפרסמה רק היום, מתארת את השלב הבא באבולוציה של האדם. המטרה היא- מיגור של תחלואה והארכת החיים, והגברת הנאה- ממין, מחוויות פסיכודליות ועוד. אלו שינויים ...

בעשורים האחרונים של המאה ה-20, המהפכה התעשייתית, מהפכת המחשבים האישיים והסמארטפונים, ומהפכת המידע- זירזרו את המעבר מהכלכלה הישנה- כלכלת התעשייה, לכלכלה העכשווית- כלכלת מידע. כלכלת התעשייה הייתה מבוססת עבודת כפיים בשילוב מכונות, ומנגד כלכלת מידע מבוססת על עבודה שכלית בסיוע אמצעים טכנולוגיים ותקשורת. אז מהו מוצר מידע? מוצר מידע הוא כל מוצר דיגיטלי, כגון- אמזון או יודמי, אשר לרוב זולים יותר ממוצרי למידה ובאיכות מעט ירודה יותר, אך זמין מאוד ומיוצר במהירות רבה. עם זאת, למוצרי מידע ישנם גם חסרונות. אחת הבעיות של מוצרי מידע הינה מידע א-סימטרי. הכוונה היא למצב בו לא לכל המשתתפים בפעילות הכלכלית יש את אותו המידע הרלוונטי בנוגע לעסקה/פעילות כלשהי. לשם הדגמת בעיה זו אדבר על מודל האיתות- ע"ש מייקל ספנס.  פרסומו של ספנס נבע בעיקר מבעודתו בתחום המידע הא-סימטרי בשוק העבודה ובייחוד מודל האיתות אותו פיתח. על פי מודל זה, מעסיקים משלמים יותר לבעלי השכלה, כיוון שיש קשר חיובי ומובהק בין היכולת של המועסק לבין רמת השכלתו. לכן, מועסקים רבים יאותתו  למעסיקיהם על יכולותיהם, ע"י רכישת רמה מסוימת של הש...

כהמשך לשיעור שעבר, השבוע התמקדנו במודל של נונקה וטקוצ'י, מודל זה מדבר על ידע ככלי דינמי- על ידע כגלוי, ולא כסמוי. נונקה וטאקוצ'י נעזרו במושגים פילוסופיים של המדע, והרחיבו את תאוריית ידע השתיקה של מיכאל פולני. ממנה- פיתחו את מודל הספירלה- "ספירלת נונקה", עליו ארצה להרחיב. ספירלה זו, ספירלת הידע, מייצגת ארבעה שלבים של הפיכת הידע למידע ושוב. הדגש הוא על כל שלב, כמשפר את בסיס הידע הארגוני. השלב הראשון: שלב זה מתמקד בשיתוף הידע ה"חבוי" פנים אל פנים, ומתמקד בסוציאליזציה. לדוגמה, מפגש בדרך ושיתוף גורם להפצת ידע לא בדרכים טכנולוגיות, אלא באמצעות חניכה ולמידה האחד מהשני. כך, נמנע הצורך לחקור ולגלות את הידע לבד, אלא הוא מוגש ע"י האחר. השלב השני : שלב זה מתאר את ההחצנה מהידע ה"חבוי" אל ה"גלוי". בשלב זה, הידע החבוי למעשה משומש לשם יצירת קשרים בין מערכות שונות, והופך להיות גלוי לתחומים נוספים! השלב השלישי : מ"גלוי" ל"גלוי"- ידע הופך לקומבינציה!  בשלב זה, הידע הגלוי משתלב עם ידע גלוי נוסף והופך לקומבינציה של ידע חדש. הידע עובר ...