רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוקטובר, 2021

משאבי ידע והעתיד

  בפוסט זה אדבר על ידע כמשאב הכרחי הדורש את ניהולו. אנו מכירים משאבים רבים- משאבי טבע, משאבי אנוש ועוד רבים אחרים. בכדי להשתמש בהם, נדרש סדר ואירגון, חלוקה והקצאה. כך גם משאב הידע. אקח לדגומה את משאב הידע אצל עובד בחברת ייצור שבבים - העובד יודע לבנות, לתכנת או לייצר, אך ביום אחד עוזב את עבודתו- וכל שיטותיו נעלמות יחד איתו. זוהי בעיה רווחת אצל מנהלים - משאב ידע אנושי הוא בין משאבי הידע הרלונטיים ביותר!  וכך גם, הקשים ביותר לאחסון.  לתהליכי ניהול הידע הוצעו מספר מודלים, חלקם מודלים "רציפים", וחלקם המעודכנים יותר- אלו מודלים מעגליים. מודלים חדשניים יותר מציגים את הזנת המערכת בידע באופן שוטף, ותיעודו. שני מודלים רציפים - האחד של מייר וזקס והשני של וויג- מציגים כיצד ניתן להפוך ידע ונתונים- לתוצר, כגון מאמרים. ומנגד, מודלי ידע מעגליים מציגים את הארגון הלומד באופן רציף. שני מודלים מוכרים הינם של בוקוביץ וויליאם- המציג מודל בו כל אחד תורם את הידע, ומאפשר שיפור בסיסי הנתונים באופן רציף, וכן המודל של וון קרוך ורוס. הארגון מעודד את העובדים לשתף בידע שלהם, לתעד אותו בפורומים של המחלק...

ידע הוא כוח?

 ידע הוא כוח? בעידן המודרניזציה הבלתי פוסקת וההתחדשות האדירה, אין ספק שאחד ממקורות הכוח של תאגידים ואנשים הוא הידע. מה זה ידע? אם נסתכל על ההגדרה ה"יבשה", מתוך מילון אוקספורד- "ידיעה, מכלול ידיעות בתחום מסויים". הידע יכול להיות הן טכני, והן פדגוגי- והשימוש בו מקנה יתרונות אדירים לבעליו, לעומת אלו שלא מחזיקים בו. בואו נדמיין עולם בו השימוש בידע נגיש לכולם- ידע לגבי התנהגות של אדם או חבריו (כפי שנאסף בשרתי חברת פייסבוק), ידע של תחזיות עתידיות לגבי נסיקת מניות חברה, או כל ידע שבהגיעו לידיים הלא נכונות- יגרום נזק יותר מתועלת. הגלובליזציה מספקת לעולם שלנו התמודדות עם כמויות ידע עצומות הנוצר ומופץ בכמויות בלתי מוגבלות, מאפשר את פיתוחה של הטכנולוגיה, הפחתת מחירי עלות של ייצור מוצרי חברה, הפקת לקחים מחקריים וחינוכיים. ניתן לומר כי ההגדרה היבשה מתגמדת לעומת המשמעות האמיתית של הידע בעולמנו המתפתח.  אני רוצה להתמקד בנושא שתפס את תשומת ליבי -  זהו ה- deepfake. הופתעתי לגלות כמה רחב השימוש בטכנולוגייה זו, ואין דוגמה טובה יותר מזו לפירמידת הידע המוכרת (DIKW pyramid) המדגימה שימוש...