ידע הוא כוח?

 ידע הוא כוח?

בעידן המודרניזציה הבלתי פוסקת וההתחדשות האדירה, אין ספק שאחד ממקורות הכוח של תאגידים ואנשים הוא הידע.

מה זה ידע?

אם נסתכל על ההגדרה ה"יבשה", מתוך מילון אוקספורד- "ידיעה, מכלול ידיעות בתחום מסויים".

הידע יכול להיות הן טכני, והן פדגוגי- והשימוש בו מקנה יתרונות אדירים לבעליו, לעומת אלו שלא מחזיקים בו.

בואו נדמיין עולם בו השימוש בידע נגיש לכולם-

ידע לגבי התנהגות של אדם או חבריו (כפי שנאסף בשרתי חברת פייסבוק), ידע של תחזיות עתידיות לגבי נסיקת מניות חברה, או כל ידע שבהגיעו לידיים הלא נכונות- יגרום נזק יותר מתועלת.

הגלובליזציה מספקת לעולם שלנו התמודדות עם כמויות ידע עצומות הנוצר ומופץ בכמויות בלתי מוגבלות, מאפשר את פיתוחה של הטכנולוגיה, הפחתת מחירי עלות של ייצור מוצרי חברה, הפקת לקחים מחקריים וחינוכיים. ניתן לומר כי ההגדרה היבשה מתגמדת לעומת המשמעות האמיתית של הידע בעולמנו המתפתח. 

אני רוצה להתמקד בנושא שתפס את תשומת ליבי -  זהו ה- deepfake. הופתעתי לגלות כמה רחב השימוש בטכנולוגייה זו, ואין דוגמה טובה יותר מזו לפירמידת הידע המוכרת (DIKW pyramid) המדגימה שימוש בנתונים גולמיים והפיכתם לחכמה ממוחשבת.

ראשית, במוסדות אקדמיים- הטכניקה של ביצוע פעולות הדיבור והתנועה נלמדות ע"י המחשבים באמצעי בינה מלאכותית (machine learning)- תחום מאוד מרתק בפני עצמו שאני מקווה לחקור יום אחד כחלק ממקצועי. למעשה, בפרויקטים אקדמיים רבים משתמשים בטכנולוגיה הזו, וכך מאפשרים באמצעות מצלמה שאינה תופסת עומק שדה רחב- להתאים קטעי וידאו לרצועת אודיו נפרדת בצורה פשוטה. עם התקדמות הטכנולוגיה, הצופה בטכנולוגיה מבחין פחות ופחות בהבדל בין סרטון דיפייק למציאות.

בנוסף, נעשה שימוש בדיפייק למטרות חובבניות. משערוריות רבות מתחום הסלבריטיז- הלבשת תמונות של דוגמניות מוכרות על גוף של שחקניות פורנו- ביניהן המוכרות לנו- גל גדות, טיילור סוויפט.. ועד להטמעת פני שחקנים על אחרים בסרטים שונים או פוליטיקאים.

אגב- אם בפוליטיקאים עסקינן, התופעה הגיעה עד למדינתנו הקטנה, כשבשנת 2019 יצר המפתח הישראלי בר היללי מודל של ביבי נתניהו.

ולא אסכם בלי טיפ קטן לסיום.

ניתן להניח כי רבים מכם חושבים עכשיו- אז איך בכל זאת אפשר להיזהר מסרטוני דיפייק, ולהיות ערני להבדלים שבין הפייק למציאות?

האמת היא, שלפעמים הטכנולוגיה מבוצעת בצורה כה מדוייקת, שעין בלתי מזויינת לעולם לא תדע להצביע על המציאות. עם זאת, שתי שיטות עיקריות שיכולות לסייע לנו הן התאמת דיבור-תמונה, וטשטוש.

אם קצוות התמונה מטושטשות או התמונה לא תואמת את רצף הדיבור, שכן רבים מקפידים יתרה על התמונה- אך פחות על האודיו, ניתן לחשוד כי מדובר בהונאה.